חומר למחשבה על ABA
ראיתי היום פרסומת בקבוצה של הורים לילדים עם מוגבלות. מישהי מחפשת תרפיסטית לבוא 3 פעמים בשבוע אחרי בית הספר לשבועיים כדי לבצע תכנית התנהגותית יישומית שאיזושהי מנתחת התנהגות הכינה. למשרה הזאת לא נדרשת תואר או רישיון כלשהו (האמא מציעה שהעבודה טובה לסטודנטיות בניתוח התנהגות).
אז השאלות שלי להורים שבעד ABA בתור מי שמתנגדת לגמרי לגישה הבהייביוריסטית:
1. לא נראה לכם מוזר שלא נדרש מיומנויות ספציפיות כדי לבצע את הטיפול הזה על ילד? הרי לא הייתם מעסיקים סטודנטית להיות קלינאית תקשורת או מרפה בעיסוק או אפילו מרפה באומנות.
2. לא נראה לכם ביזארי שלילד הזה אין זמן פנוי סתם להיות ילד? הוא בבית הספר כל השבוע ואז מה אחר-הצהריים? מתי יש לו זמן להשתחרר בסוף יום הלימודים, לשחק עם החברים שלו, להתעסק במה שמעניין אותו? שעה אחת של טיפול כבר מתישה. אבל 6 שעות מעל כל מה שהוא מקבל בבית הספר? עוד יותר הזוי, ה-״סטנדרט״ לטיפול זה הוא 40 שעות בשבוע אפילו לילדים הכי קטנים. משרה מלאה של להיות מטופל!
Comments
Post a Comment